הזכויות במשק החקלאי יועברו ליורשת על אף שאינה עומדת בקריטריונים - אפריל 2009

 
 
 
לאור הסכמת האחים האחרים (ע"י אפוטרופוס לדין שמונה להם), המינהל, הסוכנות והאגודה, העברת הזכויות במשק לתובעת היא האפשרות הסבירה ביותר.
כתבה שפורסמה באתר תנועת המושבים, ע"י עו"ד טניה יהב, מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ומגזר חקלאי, אפריל 2009

לאחרונה ניתן פסק דין בסוגיה זו בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים, שקבע כי הזכויות במשק החקלאי יועברו ליורשת שתפצה את היתר, כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה, אף שהיא לא עומדת בקריטריונים.

במקרה זה שני ההורים, שהיו רשומים במינהל כבעלי זכויות בר רשות במשק חקלאי, ניפטרו בלי להשאיר בן ממשיך.
במותם השאירו ההורים 6 ילדים-יורשים, בהם 4 חסויים. התובעת מונתה כאפוטרופה על גופם ורכושם של 4 אחיה החסויים, הסובלים ממיגבלויות שונות.

התובעת תבעה לקבל את הזכויות במשק, בטענה שהיא מטפלת באחיה החסויים והיא מתחייבת להמשיך ולטפל בהם ולדאוג לכל מחסורם.
כן טענה כי הנתבע, אח נוסף, חתם על תצהיר לפיו הסכים להעביר לה את הזכויות.

הנתבע התנגד לבקשה, וטען שהוחתם על התצהיר בעורמה מבלי להבין על מה חתם; הוא לא תבע זכויות במשק אך תבע פיצוי כספי.
הזכויות במשק הוסדרו בחוזה משבצת תלת-צדדי (הסכם משולש), לפיו המינהל השכיר את קרקע המושב לסוכנות, זו מעניקה רשות שימוש לאגודה, והאגודה מעניקה זכות שימוש לחברים במשקיהם. מכאן מעמדו של החבר במשק כבר רשות.

ההסכם המשולש החל בענייננו קבע כי משנפטרו ההורים, ובהיעדר בן ממשיך, יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי משק חקלאי, ימסר ליורש אחד בלבד, המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים.

במקרה זה, קבע ביה"מ כי לא היה יורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק.

ביהמ"ש קבע שמטרת ההסדר לפי סעיף 114 הייה לשמר את המשקים כמשקים פעילים, אך במציאות הקיימת מטרה זו היא אנכרוניזם, מאחר שרוב תושבי המשקים בארץ אינם חקלאים, והפוטנציאל החקלאי שבעבר שיחק תפקיד מרכזי איבד מחשיבותו ויש להתאים גם את המצב המשפטי למציאות זו.

ביהמ"ש פסק שלאור הסכמת האחים האחרים (ע"י אפוטרופוס לדין שמונה להם), המינהל, הסוכנות והאגודה, העברת הזכויות במשק לתובעת היא האפשרות הסבירה ביותר.

בד בבד עם העברת הזכויות לתובעת ביהמ"ש קבע כי עליה לפצות את אחיה (בשיעורים שונים) תוך התחשבנות בהשקעות שהשקיעה מכספה.
כאמור אין לראות בפסק דין זה סוף פסוק, ויש להניח כי עוד נכונו לנו פסקי דין רבים בסוגייה מורכבת וטעונה זו. לפיכך מומלץ לבדוק כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ מראש עם עו"ד הבקיא בתחום לפני ביצוע פעולות כלשהן.