האם הצוואה תקפה? - יולי 2009

 
 
 
נושא הירושות והעיזבונות הוא מורכב, מאחר שמתנהל לאחר מותו של המוריש. במקרים של חילוקי דעות לא ניתן לברר עם המוריש מה היו רצונותיו בטרם מותו, וגם אם הותיר אחריו צוואה מפורטת, מתעוררים לעתים סכסוכים שעלולים להביא לביטולה.

דיני הירושה בישראל מאפשרים להעלות כמה סוגי טענות כנגד כשרותה של צוואה, בהליך המכונה "תקיפת צוואה":

  • המוריש לא היה כשיר לכתוב צוואה: קטין, פסול דין, לא הבין את משמעות הצוואה בעת שערך אותה.
  • השפעה בלתי הוגנת: המוריש היה תחת השפעה בלתי הוגנת שגרמה לו לשנות את רצונו המקורי ולהיטיב עם אחר, או הצוואה נערכה באיומים או אונס.
  • טעות סופר: טעויות תחביר או כתיב שעלולות ליצור פרשנות מוטעית של צוואה. במקרים כאלה אפשר לבקש מבית המשפט לתקן את הצוואה. טעות סופר אינה בהכרח מעידה על כשרותה של צוואה.
  • צוואה סתומה: צוואה שאינה קובעת מי יהיו היורשים או אין להבין ממנה מה הנכסים הנכללים בעיזבון.
  • צוואה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית: צוואה הכוללת הוראות הנוגדות את החוק או המוסר או שלא ניתן כלל ליישמן. הוראות שכאלו - בטלות. במסגרת זו כלולים גם תנאים שעל היורשים לעמוד בהם כדי לקבל את חלקם, כמו לדוגמה, תנאי לפיו היורשים יגורו בישראל כתנאי לקבלת הרכוש.
  • צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה: לטובת בן זוגו או לטובת מי שהיה עד לעריכתה. הוראות צוואה שכאלה בטלות.
  • צוואה שהמוריש ביטל: אם באמצעות עריכת צוואה במועד מאוחר יותר, או באמצעות השמדתה. התנגדויות על בסיס זה מוגשות בדרך כלל בצירוף צוואה חדשה יותר המשנה את החלוקה או את זהות היורש.