צוואות - ספטמבר 2006

 
 
 
סוגי צוואות:
המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות, (כן יש הרואים את הוראת הסעיף המקנה זכויות בעזבון לבן זוג כסוג חמישי, הנקרא "צוואה בחיים", ובהתנהגות הגורמת לכך שאדם ייחשב לבן זוג, שעיקרה קיום הרמוניה זוגית ומשק בית משותף, משום מעשה של ציווי, אם כי במקרה זה חל ההסדר האמור בחוק הירושה, ולא הסדר שעליו חשב המצווה).

• צוואה בכתב יד - מסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, ובא עליו תאריך בכתב יד, המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה לכל דבר ועניין. עם זאת, מכיוון שצוואה מסוג זה, שהיא, לכאורה, הסוג הקל ביותר לעשותו, היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, או אדם הבקיא בחוק, עד לאחר מותו של האדם, רבים הסיכויים כי אם ינסח את המסמך אדם שאינו משפטן, יהיו בו שגיאות רבות שיביאו לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה מומלצת רק למי שבטוח לחלוטין כי הוא מכיר את הוראות החוק, ויכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו.
• צוואה בעדים - מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, ועל פני המסמך באה חתימתם של שני עדים, מהווה אף הוא צוואה תקפה. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין, ובמקרה זה מסתייע המצווה לרוב בשירותי עורך הדין הן לניסוחה הנכון של הצוואה, והן על מנת לבחון האם המסמך שנערך אכן עונה על הדרישות החוקיות. אמנם אין ביטחון כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אך עורך דין היודע את מלאכתו יכול לתת רמת ביטחון גבוהה ללקוחו כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כרצונו.
• צוואה בפני רשות - אמירה בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול, ואותו שופט או רשם מאשר על פניה כי היא נערכה בפניו, אף היא צוואה. השימוש בסעיף זה הינו נדיר.
צוואה בעל פה או צוואת שכיב מרע - מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות, ומצווה בפני שני עדים בעל פה, ועדים אלו ערכו זכרון דברים (מייד עם שמיעתם או סמוך מאד לאחר מכן) והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים, אף היא צוואה. במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.

פגמים בצוואה:
ברור כי לא כל מסמך שעורכו התכוון שיהווה צוואה הוא אכן צוואה, וקיימים מספר פגמים הפוסלים צוואה. ישנם ארבעה סוגי פגמים - פגם בכשירות המצווה, פגם צורני בצוואה, פגם בהוראה מהוראות הצוואה או פגם הנובע מנסיבות עריכת הצוואה.

• פגם בכשירות המצווה - ברור כי רק מי שכשיר לכך מבחינת גילו, צלילות דעתו וכיוצא בזה יכול לערוך צוואה. ילד אינו יכול לערוך צוואה, וגם אדם הלוקה בשכלו, או שאינו מבין את משמעות מעשיו אינו יכול לערוך צוואה. כך שצוואה שנערכה, למשל, על ידי אדם שהיה נתון להשפעת תרופות שפגעו בצלילות דעתו בימיו האחרונים, על אף שהיא יכולה להיות כשירה מחמת צורתה, תכנה או נסיבות עשייתה, תהא בטלה מסיבת אי הכושר של המצווה לצוות.
• פגם צורני בצוואה - בעבר הקרוב היו הוראות חוק מסובכות שלא איפשרו מתן הכשר לצוואות שבהן נפל (לעיתים בתום לב ובטעות) פגם או חסר, כדוגמת תאריך חסר, או בעיה הנוגעת לחתימה. ב-4 במרץ 2004 אישרה הכנסת את תיקון מס' 11 לחוק הירושה הקובע כי אם "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" אף אם נפל בה פגם מן הפגמים המנויים בחוק. תיקון זה בא בעקבות שורת תיקונים בעשרים השנים האחרונות שנבעו מן המקרה הטראגי המתואר בד"נ 40/80 קניג נ. כהן פ"ד לו (3) 370. במקרה זה התאבדה אישה צעירה והותירה אחריה צוואה, בה היא מדירה את בעלה מרכושה. הבעל פנה לבית המשפט וביקש את פסילת הצוואה מן הסיבה שהיא הייתה ערוכה בכתב יד ולא היה עליה תאריך או חתימה. לבית המשפט לא נותר אלא לפסול את הצוואה, על אף שברור היה כי המדובר בפעולה העומדת כנגד רצונה האחרון של המתאבדת. על פי החוק כיום היה לבית המשפט שיקול דעת להתגבר על החסר שנפל בצוואה.
• פגם הנוגע להוראת הצוואה - החוק מונה מספר הוראות צוואה שאין לקיימן, והמקרה החשוב ביותר הוא הוראת צוואה המזכה את מי שלקח חלק בעריכתה. במקרים רבים יש לזוכה על פי הצוואה חלק מסוים באירועים שהובילו לכתיבתה. יש ואחד הילדים לוקח את האב הזקן אל עורך הדין, או האחיין משוחח עם הדוד הערירי, ולעיתים דואג לכך שתירשם צוואה. במקרים אלו על עורך הצוואה להקפיד כי בכל הנוגע לניסוח ועריכת הצוואה עצמה תהיה הפרדה מפורשת בין המצווה ובין כל אדם אחר. רצוי מאוד שהמצווה ישב ויסביר את רצונו לעורך הדין העורך את הצוואה כשאין בחדר איש מלבדם. רצוי מאוד שבעת החתימה לא יהיה נוכח במקום איש מן הזוכים על פי הצוואה. במקרים אלו ניתן יהיה לרוב לומר שהצוואה אכן שיקפה את רצונו של המצווה, ושפרט לו ולעורך הדין שנתן לה צורה משפטית לא היה איש שלקח חלק בעריכתה.
• פגם הנוגע לנסיבות הצוואה - צוואה שנערכה תחת איום, מרמה, או השפעה בלתי הוגנת, וכיוצא בזה, בטלה. במקרים רבים טוענים בני משפחה כי השפעתו של אדם מסוים על המצווה הייתה כה גדולה עד שהמצווה הושפע ממנו השפעה בלתי הוגנת, וביטל את רצונו החופשי בפני רצונו של אותו אדם. צוואה מסוג זה יכולה להיות כשרה לחלוטין מכל בחינה אחרת, אך אם יקבע בית המשפט כי לעושה הצוואה לא היה רצון חופשי בעת עריכתה, הרי שזו בטלה.