מהי "צוואה שוללת" – יולי 2009

 
 
 
צוואה שוללת הינה צוואה המוציאה / מדירה יורשים מהירושה. מקרה שהיה כך היה: מקרה שהגיע לפתחו של רשם הירושות בתל אביב: מוריש כתב צוואה ובה הדיר את כל יורשיו מהעיזבון. אם לא די בכך הרי שהמוריש אף הדיר את זכותה של המדינה לרשת את נכסיו (כידוע – נכס ללא בעלים שייך למדינה).

טרם מותו הפקיד המוריש את הצוואה שכתב בלשכת הרשם לענייני ירושות בתל אביב. לאחר שנפטר נפתחה המעטפה שהכילה את צוואתו והסתבר כי הנפטר הורה בצוואתו : "לאף אחד לא מועבר שום דבר...". דהיינו המוריש לא קבע מי יירש את רכושו לאחר מותו.

רשם הירושות פנה ובדק מה נקבע בפסיקת בית המשפט העליון לרבות פסק הדין המנחה בעניין זה בענין שפיר נ' קליבנסקי שם נפסק כי מסעיפי חוק הירושה ומההיסטוריה החקיקתית שלו עולה בבירור כי החוק מכיר בזכותו של אדם להעניק בצוואה את נכסיו לאחר מותו, באופן שונה מהוראות הדין. זו משמעותה של צוואה : הענקת זכות בעיזבון, למי שאינה מוקנית לו מכח הדין, ולא עקירת זכות ממי שהיא מוקנית לו בדין ללא הענקתה לאחר.

ואולם, בעניין שלפנינו דובר בהוראה קיצונית ביותר, אשר נובע ממנה, הותרת נכסי העיזבון ללא בעלים כלשהם.

רשם הירושות קבע כי הדין אינו מכיר בדרך בה נקט המוריש והיא להורות על הותרת נכסיו ללא בעלים. רשם הירושות פנה לדבריו של פרופ' שמואל שילה בספרו העוסק בפירושה של צוואה, בו ישנה הבחנה בין שני מונחים שונים ולשיטתו, אין זהות בין שני המונחים:

נישול יורש: כשמדובר בנישול יורש הרי שמדובר בהקטנת חלקו של יורש בעיזבון.

הדרת יורש: כאשר מדובר בהדרת יורש – מדובר בהטלת איסור על היורש ליהנות מחלק כלשהו בעיזבון.

עפ"י עמדתו של רשם הירושות המנוח שלפנינו הדיר כל יורש מעיזבונו. רשם הירושות קבע כי במקרים כגון זה האמור לעיל יש להחיל את הוראת סעיף 33 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעניינה צוואה סתומה, לפיה: "הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה-בטלה ".

החלטתו של רשם הירושות היתה כי מאחר והמנוח הדיר את כל יורשיו מהעיזבון, לרבות זכותה של המדינה לרשת את נכסיו (שכן נכס ללא בעלים שייך למדינה), הרי שאין כל מנוס אלא להורות כי הצוואה אינה תקפה!!!!